התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום הודיה
קודם תבדקי בשריר אם זה יכול להועיל לה
אם זה נכון /בטוח עבורה
מה שכן לפני שאת מתחילה ישירות מול המאכל תבדקי את הרקע הרגשי
השמנת יתר – פקודת צבירה מדוע היא צריכה לצבור? האם היא מחפשת הגנה? התרחקות ..זה רק דוגמאות
הרעיון הוא לפני שאת "מנטרלת" תבדקי מדוע זה נוצר!
בהצלחההשאלה לגבי אישה שהיא לא מטופלת בשלושת המימדים.
אבל היא סובלת מהשמנת יתר ואכילה מופרזת של מלח
זה התחיל לה אחרי הלידות
אז אני שואלת אם יעזור לבצע איתה את ההליך איפוס
אם זה יעיל?עם אלימות מינית צריךל נקוט בהמון זהירות.
מדובר על גיל שנה ואף אחד לא יכול להעיד שאכן היתה פה אלימות מינית
וגם במבדק שריר זה לא נכון לשאול כי מהי אלימות מינית? מגע? איזה סוג של מגע? אולי החליפו לה טיטול?
אלה לא שאלות שניתן לשאול את התת מודע.
התת מודע נותן לנו תשובות סובייקטיביות ולא תשובה אבסולוטית של אמתאלישבע תודה רבה על הכוון חשיבה, עזר לי מאד.
ובת אל הטיפול הוא בעיקר על הרטבות לילה בנוסף גם על אלימות אימפולסיביות ואי שקט.
כרגע המטרה שלנו היא על הרטבות לילה ושם עלתה הטראומה בקשר לפגיעה מינית שהילדה חוותה בגיל שנה.
איך ניתן לטפל בילדה בחוויה שהיא בעצמה לא זוכרת?
לדעתי זה ספוג מהאמא שחוותה גירושין קשים מאד באותה תקופה אבל היא טוענת שהכל היה בסדר ולא קרה שום דבר חריג.
בטיפול האחרון התחלנו לעבוד על מרחב ריפוי של האמא כלפי ההרטבות של הילדה ובטיפול עלו תחושות ורגשות קשים מאד שהאמא חוותה (טיפול סגור).
לגבי הטראומה במבדק שריר יוצא שנכון לטפל בטראומה.
איך לדעתך להמשיך את הטיפול?אשמח להוסיף
דבר ראשון שאני ממליצה זה לתת פתקים סגורים עבור הפריקה
דבר שני כל כמה פריקות תבדקי האם זה נכון להמשיך לפרוק מטענים נוספים היום או שכדאי להמשיך בטיפול הבא?
דבר נוסף מכיוון שזה נשמע מקרה קצת כבד ממליצה לך לקרוא את המאמר על תודעת בטיחות של חיה לבל זה יכול מאד לעזור לך
בהצלחההליך טראומה הוא הליך מאוד רגיש שלא תמיד נכון לגעת בו, יש כאן נושא שאת מתארת כלא ידוע לאם.
תחת איזה נושא עלתה הטראומה? מה מטרת הטיפול?
את ההליך הזה צריך להעביר מול הילדה כדי שתתאר את התמונה בציור או בתיאור בעל פהשלום יעל,
לנושא ההתנגדויות היבטים רבים, היום אתייחס לאחד מהם.
התנגדות המתבטאת בקושי בבדיקת השריר. מצב זה יתבטא בכך שהאדם הנבדק נחלש בכל שאלה (אין תשובת "כן"), או להיפך השריר מתקשח ואינו מסוגל להיחלש, ההרגשה היא כאילו לבש שריון כדי להגן על עצמו ולכן אי אפשר לחדור אליו ,לא ניתן להגיע אל הלא מודע שלו. ואמנם זה המצב בתת-המודע שלו, ולפעמים גם קצת במודע. אמנם הוא \היא הגיעה אלינו לטיפול, כלומר במודע היא רוצה לנגוע ברגשות אך יחד עם זאת ישנו פחד מלנגוע במקומות כואבים. לפעמים זה יכול לקרות בתחילת מפגש או במהלך טיפול שעד לרגע מסוים זרם בצורה נפלאה, אך ברגע שנגענו בכאב עמוק במיוחד, הגוף נחסם.
מה ניתן לעשות?
*שתיית מים
*כמה נשימות בטן עם נשיפה איטית דרך הפה.
*בדיקה חוזרת של "כן", ו"לא".
*שיחה:
– אני מסבירה שבזכות בדיקת השריר, שדרכו אנחנו "מדברים" עם הלא מודע לא יכול להיווצר שום נזק!
הגוף\הלא מודע שלנו יעלה רק מה שמתאים ונכון ברגע זה לטיפול. רק מה שהאדם מסוגל להתמודד אתו כרגע.
– אני מסבירה את מנגנון ההגנה הטבעי המתרחש . כיצד הגוף מזהה כאב רגשי ממש כאילו היה כאב=סכנה פיזית ממשית;
ולכן המוח מנסה להרחיק אותנו מכל כאב וחוסם את המעגל החשמלי בשריר\ (או חוסם את הזיכרון שלנו). התפקיד של המודע בזמן הטיפול הוא לאפשר! מתוך הבנה שהכאב אמנם כואב אך איננו מסוכן!
כעת שהאדם כבר מבוגר יותר\בעל כוחות נפש ומשאבים רבים יותר מאשר בעבר, הוא יכול להרשות לעצמו לנגוע בכאב. צריך להגיע להסכמה כזאת, הסכמה מודעת.
– אני מסבירה שבכדי להתקדם לקראת ריפוי פיזי ונפשי, צריך קודם כל לתת הכרה לרגשות הלא נעימים שחווינו.
אפילו הכרה מעטה, לפחות לתת שם לרגש\לתחושה, לבטא את המחשבה,
ולרשום על פתק. אין צורך להתבוסס בהם. ואז ניתן לפרוק אותם.
בד"כ הסברים אלו מרגיעים את המטופלת ומאפשרים את המשך הטיפול.
בהצלחה בסייעתא דשמיא.
